Istanbul
Michal Elia Kamal
איסטנבול
רחוב צפוף
מישהו דוחף,מישהו נושף
מביט בי במבט עייף
אני לא מחיכת
ערפיח מול פרחי הסתיו
אלו מראות המערב
אליו אני לא שייכת
ואם אותי אתה אוהב
גאל אותי מן הכאב
ותן לי ללכת
בארץ שמש רחוקה
לך הייתי מחכה
בשובך מן השלכת
ואיסטנבול..
רועדת
תראה אני לא פוחדת
נכון,אני לא חייבת
לאהוב אותך (אותה)
Istanbul
Rechov tzafuf
noshef dochef
Mabit be bemabat ayef
ani lo mechayechet.
arpiach mul picheu hastav
ele marot hamaarav
elav ani lo shayechet
ve im oti ata ohev
geal oti min hakeev
veten li lalechet
beeretz shemesh rechoka
lecha Haiti mechaka
beshuvcha min hashalechet.
ve Istanbul
ruedet
tire ani lo pochedet
nachon ani lo chayevet
leehov otcha
Istanbul
A crowded street
Someone’s pushing, someone’s breathing
Looking at me with a tired glance
I’m not smiling
Smog opposite autumn flowers
Are the sights of the west
To which I don’t belong to
And if it’s me that you love
Free me from the pain
And let me go
In a far way land of sunshine
For you I would wait
Until your return from where autumn sheds its leaves
And Istanbul
Shivers
Look I’m not scared
True, I don’t have to
Love you